החלטה בתיק ב"ש 4429/08

1.             לפני בקשה להורות על מעצר המשיבה עד תום ההליכים המתנהלים נגדה בתיק פלילי 158/08.

האישומים

2.             נגד המשיבה הוגש ביום 6.4.2008 כתב אישום וביום 15.4.2008 הוגש כתב אישום מתוקן, המונה 19 אישומים והמגולל מסכת ארוכה ומתמשכת של התעללות - מהחמורות ומהמזעזעות שידעתי על כס שיפוטי - בילדיה הקטינים של המשיבה והמייחס למשיבה ביצוע שורה ארוכה של עבירות קשות וחמורות ביותר בילדיה הקטינים, ובפרט ב-נ' יליד 2003 (להלן - "נ'"), ב-א' יליד 2004 (להלן - "א'"), וב-ש' יליד 1994 (להלן - "ש'"), שעיקרן עבירות של תקיפת קטין, לפי סעיף 368ב(א) סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - "חוק העונשין"), עבירות של התעללות בקטין, לפי סעיף 368ג סיפא לחוק העונשין,  עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 בצירוף סעיף
335(א1) לחוק העונשין, ועבירות של הזנחת ילדים ומושגחים אחרים, לפי סעיף 362 לחוק העונשין.

3.             כאמור בחלק הכללי של כתב האישום, המשיבה ו-ד' הינם גרושים והורים לשמונה ילדים, ביניהם הקטינים נ' ו-א', כאשר הילדה הבכורה ת' הינה בת כ-14 וחצי שנים. המשיבה ו-ד' נפרדו לפני מספר חודשים, במועד שאינו ידוע למבקשת, על רקע הידרדרות יחסיהם בשנה האחרונה. עובר לגירושין, התייעצו בני הזוג עם אליאור חן (להלן - "חן"), אשר יעץ ל-ד' להתרחק מהבית ומאוחר יותר יעץ ל-ד' ליתן למשיבה גט.

קודם לכן, לפני מספר שנים, במועד שאינו ידוע במדויק למבקשת, הכיר ד' את חן במסגרת לימודי קודש, ואלה נהגו לפקוד קברי צדיקים יחד עם דוד אברהם קוגמן (להלן - "קוגמן"), שמעון גבאי (להלן - "גבאי") ואברהם מסקלצ'י (להלן - "מסקלצ'י"). חן קנה לו מעמד של מנהיג חברי הקבוצה. ההיכרות בין המשיבה לחברי הקבוצה החלה לאחר שחברי הקבוצה החלו להתארח בביתם של המשיבה ו-ד' ברובע היהודי בירושלים.

במהלך השנה האחרונה, התגוררה המשיבה עם שמונת ילדיה, במשך מספר חודשים, בדירתו של חן ביישוב בית"ר עלית. לאחר מכן, במהלך החודשים פברואר ומרץ 2008, עברה המשיבה להתגורר עם ילדיה בדירת אימה בירושלים. קוגמן וגבאי התגוררו יחד עם המשיבה וילדיה בבית אימה.

המשיבה פנתה לחן על מנת שיסייע לה להתמודד עם עול גידול הילדים ובפרט חינוכם של ילדיה הקטנים נ' ו-א'. חן טען בפני המשיבה כי בילדיה הקטנים שוכנים מזיקים ורוע ויעץ למשיבה ולחלק מחברי הקבוצה לבצע "תיקונים" בילדים, על מנת לסייע להם ולהוציא מקרבם את אותם המזיקים.

ה"תיקונים" בילדיה הקטנים של המשיבה כללו טלטול הילדים בעוצמה רבה, הכאתם, כפיתת רגליהם וידיהם של הילדים למשך שעות ארוכות, שריפת איברים, האכלה בצואה, ומעשים נוספים כמפורט בכתב האישום.

קוגמן וגבאי הופקדו על חינוכם של נ' ו-א' והתעללו בהם ביחד עם חלק מחברי הקבוצה, וביתר ילדי המשיבה, באופן שיטתי ובמספר רב של מקרים, שאינו פחות מ-40, במשך תקופה ארוכה, בתואנה כי מדובר ב"תיקונים" שמטרתם להוציא מן הילדים שדים ומזיקים אשר שוכנים בהם, הכל בידיעת המשיבה, באישורה ובהסכמתה.

יתרה מזאת, המשיבה היתה עדה לחבלות הגופניות שגרמו חברי הקבוצה לילדיה וניסתה להסתירן.

כנטען בכתב האישום, אחריותה הפלילית של המשיבה למעשיהם של חברי הקבוצה, כמפורט באישומים השונים, נובעת מהחובה המוטלת עליה בהוראת סעיף 323 לחוק העונשין, לספק לילדיה הקטינים את צרכי מחייתם, לדאוג לבריאותם ולמנוע התעללות בהם, חבלה בגופם או פגיעה אחרת בשלומם ובבריאותם, ויראוה כמי שגרמה לתוצאות שבאו על חייהם או על בריאותם של ילדיה הקטינים מחמת שלא קיימה את חובתה האמורה. כמו כן, נטען לאחריותה הפלילית של המשיבה למעשים המיוחסים לה בכתב האישום, הן מכוח היותה מבצעת בצוותא עם חברי הקבוצה והן מכוח היותה מבצעת במחדל.

4.             עיון בתשעה עשר האישומים המיוחסים למשיבה, מעלה תמונה קשה ביותר ובלתי נתפסת של התעללות פיסית ונפשית בילדיה הקטינים, ובפרט בילדיה הקטנים נ' ו-א', בני כ-4 וכ-3 שנים, בהתאמה, אשר כללה מעשי אלימות, תקיפה והתאכזרות שהדעת אינה סובלת.

כך, בין היתר, מגולל האישום הראשון עשרות רבות של מקרים של טלטול הילדים נ' ו-א' בעוצמה רבה כשחברי הקבוצה אוחזים אותם בגבם, בכתפיהם, בידיהם או ברגליהם ומנערים אותם כאשר ראשם מטלטל בעוצמה קדימה ואחורה ומצד אל צד. חברי הקבוצה אף נהגו, במספר רב של מקרים, לכפות את ידיהם ורגליהם של נ' ו-א' באמצעות אזיקונים מפלסטיק וחבלים למשך שעות ארוכות,  ובמספר רב של מקרים, היכו את א' בפניו, כופפו את ידיו מאחורי גבו והניפו אותו. הכל נעשה בידיעת המשיבה, באישורה ובהסכמתה.

כתוצאה מהמעשים המתוארים לעיל, נגרמו ל-נ', בין היתר, פצע פסי באמה הימנית ובצקת בכף ידו הימנית, וכן נגרמו ל-א', בין היתר, פצעים בגב, ארבעה פצעים באמה השמאלית, בצקת בכף ידו השמאלית, באצבע השלישית ובזרת, פצע אופקי בשורש כף ידו הימנית ובצקת באצבעות כף ידו הימנית.

5.             כמתואר באישום השני, במהלך חודש פברואר 2008, במועד שאינו ידוע במדויק למבקשת, הצמידו חלק מחברי הקבוצה את נ' לתנור חימום חשמלי והזיזו אותו רק לאחר שעורו נחרך והתקלף. בסמוך לאחר מכן, שפכו חלק מחברי הקבוצה אלכוהול על פצעי הכוויה שנגרמו ל-נ' ופיזרו עליהם מלח. כתוצאה מהמעשים המתוארים לעיל נגרמו ל-נ' חבלות חמורות, שעיקרן, כוויות בדרגה שניה ושלישית ברגליו ובמדרסי כפות רגליו. נ' נזקק לניתוח השתלת עור שבוצע בהרדמה מלאה. המשיבה וחברי הקבוצה תיאמו ביניהם גרסה, לפיה נ' נכווה כתוצאה משריפה שפרצה ברובע היהודי והמשיבה מסרה גרסה זו לילדיה ולחוקריה.

ביום 3.3.2008 התקשרה המשיבה למכרה שלה ש.ט. ושאלה אותה האם היא יכולה לטפל בילד בעייתי שאימו סובלת מעייפות כרונית. ביום 5.3.08 הביאה המשיבה את נ' ל-ש.ט. וסיפרה לה שהיא אימו של הילד. ש.ט. ביקשה מהמשיבה לרשום מסמך המתאר את הכוויות והחבלות מהן סובל נ' והמשיבה עשתה כן. במהלך שהותו של נ' בביתה של ש.ט., ביקשה ש.ט. מן המשיבה, מספר פעמים, שתשלח אליה את כרטיס קופת החולים של נ', על מנת שתוכל לקחת אותו לטיפול רפואי, אך המשיבה סירבה לעשות כן. לאחר מספר ימים, המשיבה התקשרה ל-ש.ט. וביקשה לשוחח עם נ'. בשיחה זו צעקה המשיבה על נ' ואמרה לו: "אתה זוכר אילו מעשים רעים עשית? איך היית מתנהג לא יפה?" והוסיפה ואמרה לו: "אתה רשע. צריך לבכות הרבה לשם שיקבל את התפילות שלך."

ביום 10.3.2008 הגיעה המשיבה אל ביתה של ש.ט. ולקחה את נ', באומרה לש.ט. כי הילד נ' אחוז דיבוק ואינו נורמלי.

רק ביום 10.3.2008 נסעה המשיבה עם נ' לסניף קופת חולים "מאוחדת" בראשון לציון, שם נבדק נ' על-ידי רופאה, דר' ג' (להלן - "דר' ג'"), אשר אמרה למשיבה כי יש צורך לפנות את נ' לבית החולים. המשיבה סירבה לעשות כן ועזבה את המקום.

6.             כמתואר באישום השלישי, ביום 12.3.2008 בשעת ערב מאוחרת נלקחו המשיבה ובנה נ' לבית חולים לצורך בדיקתו בליווי פקידת סעד ושוטרים, מכוח צו חירום שיפוטי. המשיבה שידעה על מעשי ההתעללות שנעשו על-ידי חברי הקבוצה הותירה את ילדיה בידיהם.